מזרחי ואח' נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 17/4/10.

לטענת התובע, במועד הנקוב עמד עם רכבו בצומת מרומזר ובו מופע הרמזור אדום בשד' רוקח בתל אביב, בנתיב הימני מבין שלושה ואוטובוס של הנתבעת אשר הגיע מאחוריו בנתיב פגע ברכבו מאחור. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנהג באוטובוס הנתבעת 1- הוא הנתבע 2, ומשכך, עליו על הנתבעת 1 , ביחד ולחוד, לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב, נסע האוטובוס בנתיב הימני מבין שלושה ואילו רכבו של התובע נסע בעקבות רכב אחר בנתיב משמאלו ומעט לפניו. הצדדים התקרבו להצטלבות מרומזרת, הרכב אשר נסע לפני רכבו של התובע בלם הואיל והרמזור הבהב ומשכך, התובע סטה בפתאומיות לנתיב נסיעתו של האוטובוס ובלם לפניו. לטענת הנתבעים, התנהלותו זו של התובע קיצרה את מרווח הבלימה בין האוטובוס לרכבו של התובע ולא היה באפשרותו של הנתבע 2 למנוע את ההתנגשות בין כלי הרכב הגם שניסה לבלום את האוטובוס. לטענת הנתבעים בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע וכן, עדה מטעמו – הגב' עבודי שמחה והנתבע 2 וכן, עדה מטעם הנתבעים – הגב' ריבה גטניו - אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת הנתבעים ומשכך, דין התביעה להדחות.

תחילה, מתוך העדויות אשר נשמעו בפני בית המשפט הוכח בפני ברורות כי הילך התאונה הינו בהתאם לגרסת הנתבעים.

כך, בהקשר זה – התובע עצמו שינה גירסתו הלאקונית כפי שהובאה במסגרת כתב התביעה – במסגרתו טען כי עמד ברמזור אדום ואוטובוס הנתבעים פגע בו מאחור ובדיון בפני אישר כי – נסע תחילה בנתיב האמצעי, הרכב אשר נסע לפניו נסע באופן אשר נראה לו מסוכן ומשכך, הוא החליט לעוקפו מימין (ראה עדותו בעמ' 1 שורה 11) ומשכך, סטה לכיוון נתיב הנסיעה הימני.

זאת ועוד, התובע הוסיף והעיד כי – הוא נסע בנתיב האמצעי במהירות של כ – 50 קמ"ש, עוד העיד כי החליט לעקוף את הרכב מימין כ – 80 מ' לפני הצומת המרומזר וכן, כי האיץ הואיל וקיווה להספיק לחלוף על פני הצומת כאשר מופע הרמזור עודו ירוק ואולם, לא הספיק ומשכך, בלם (ראה עדותו בעמ' 1 שורות 12-17). בחינת עדותו של התובע מעלה כי בטווחי המרחק עליהם העיד ובהתחשב במהירות בה נסע ואשר אותה אף האיץ בזמן העקיפה – הרי שהתובע הגיע אל הצומת כשהוא במהירות ושלא מן הנמנע הוא שמשמופע הרמזור התחלף והתבהר לו כי אין לו אפשרות להספיק לחלוף על פני הצומת במופע רמזור ירוק – בלם באופן משמעותי את רכבו.

עדותו של התובע די בה בכדי להקים לחובתו אחריות לתאונה, הואיל והיא מעידה בעליל על כך שהתובע התנהל בכביש בחוסר זהירות תוך שהוא מבצע עקיפה מימין – האסורה על פי דין - מתפרץ לנתיב תוך שאינו מוודא כי הנתיב פנוי באופן שיאפשר לו המשך התנהלותו דהיינו – המשך נסיעה בטוחה בנתיב מבלי לסכן את הרכבים אשר כבר נוסעים בנתיב ולאחר סטייתו כאמור לנתיב - בולם.